הסנדרום הברכיצפאלי

הסנדרום הברכיצפאלי

הסנדרום הברכיצפאלי מאפיין גזעים בעלי פנים פחוסות כגון פקינז, פאג, בולדוג צרפתי, בולדוג אנגלי ועוד.

בגזעים אלה מבנה הגולגולת פחוס והרקמות הרכות המרכיבות את דרכי הנשימה העליונות נאלצות להתקיים בשלמותן בחלל מאוד צר.

כתוצאה מכך, קיימת התנגדות רבה למעבר אוויר, בעיקר בשאיפה, אשר גורמת לתופעות המאפיינות את הסנדרום; נחירות, נשימה קולנית ורועשת (סטרידור) ובמצבים מתקדמים קושי נשימתי בעיקר בעקבות פעילות גופנית, מצב העלול להיות מסכן חיים (כאשר לא עובר מספיק חמצן לריאות).

מהו הסנדרום הברכיצפאלי?

הסנדרום מתאפיין ב-4 ליקויים אנטומיים נפוצים אשר במקרים קשים מתקיימים כמכלול;

  • נחיריים מוצרים – הסחוס שמרכיב את הנחיר מעובה מהרגיל, מתעגל על עצמו ומוביל לחסימה במעבר אוויר דרך הנחיר בכל שאיפה. במצבים קשים יש לטפל כירורגית על ידי הרחבת הנחיר.
  • חך רך מוארך- בגלל מבנה האף הפחוס החך הרך (שאורכו נותר ללא שינוי מגזעים אחרים) עובר את האפיגלוטיס (השוער שמפריד בין מערכת הנשימה ומערכת העיכול) וחוסם מכנית מעבר אוויר אל קנה הנשימה. במקרים מסוימים יש צורך בתיקון כירורגי במהלכו מקצרים את החך הרך הארוך.

שני הליקויים הנ"ל נפוצים ומאפיינים את רוב הכלבים הברכיצפאליים אך לעיתים אינם מובילים לסימנים קליניים. כאשר הליקויים הללו משמעותיים ואינם מטופלים כראוי, עלולים להופיע ליקויים נוספים הנוצרים בעקבות מאמץ נשימתי גבוה שיוצר לחץ שלילי בדרכי הנשימה, דלקת ובצקת באזור זה.

  • היפוך של השקים הלרינגיאליים- שלב מתקדם בסנדרום. נובע כתוצאה מהתנגדות כרונית גבוהה לשאיפת אוויר המובילה ללחץ שלילי באזור הלרינקס ומיתרי הקול- השקים הלרינגיאליים (רקמה המגנה על מיתרי הקול) נשאבים כלפי פנים, בעקבות המצב הכרוני הם בצקתיים ומודלקים ולכן מפריעים גם הם למעבר אוויר תקין. מצב זה דורש תיקון כירורגי במהלכו מוסרים השקים הלרינגיאליים.
  • קריסת הלרינקס (בית הקול) – זהו מבנה סחוסי הקיים בגרון, דרכו עובר אוויר אל קנה הנשימה ומשם לריאות. קריסתו מאפיינת שלב סופי ומתקדם מאוד של הסנדרום. במקרה זה לחץ האוויר השלילי הקיים לאורך זמן מוביל לעיוות המבנים הסחוסיים וקריסתם, המובילה לחסימת מעבר אוויר. במקרה זה נראה קושי נשימתי קיצוני ומודגש, כחלון ריריות (עקב חוסר בחמצון הדם) גם תחת מאמץ קל ואף מוות. הטיפול במקרה זה הינו כירורגי במהותו אך הוא מורכב ולא תמיד מוביל לתוצאה מספקת עקב פגיעה בלתי הפיכה בסחוסים. לעיתים אין מנוס ויש צורך בטרכאוסטומיה- פתיחת פתח קבוע בקנה הנשימה דרכו בעל החיים ינשום.

מתי מטפלים?

יש לבחון כל מקרה לגופו כאשר יש לקחת בחשבון את גיל הכלב, חומרת הסנדרום וחומרת הסימנים הקליניים. במקרים של סימני נשימה מודגשים ניתן לבצע תיקון כירורגי בו זמני של הרחבת הנחיריים וקיצור החך הרך.

במקרים מתקדמים יותר ניתן לשלב גם הסרה של השקים הלרינגיאליים. המטרה היא להימנע בכל מחיר מהתדרדרות הסנדרום לשלב הרביעי, מכיוון שהינו בלתי הפיך והפתרון לתופעה רדיקלי ואינו אסתטי.

אנו ממליצים

במידה ואימצתם כלב מגזע ברכיצפאלי (או מעורב עם גזע כזה) מומלץ להגיע עימו לבדיקה במרפאה וטרינרית במהלכה ייבחנו המבנים האנטומיים של הכלב, חומרת הלקויות והסימנים הקליניים.

בכלבים בהם הסנדרום תת- קילני ואין למעשה סימנים של נחירות או קושי נשימתי, מומלץ לעקוב באופן שגרתי אחרי הדפוס הנשימתי של הכלב ותמיד להיות עם היד על הדופק.

באופן כללי, כלבים בעלי מבנה פנים פחוס דורשים תשומת לב מיוחדת בחודשי הקיץ החמים- יש להימנע מטיולים בשעות חמות, להשאירם בבית מאוורר כראוי, לעיתים ממוזג ולא לאמצם במהלך היום. בנוסף, בגזעים אלה יש יתרון למשקל גוף נמוך (להקפיד על משקל גוף בגבול התחתון הנורמאלי לגזע), מכיוון שמאפשר פעילות קלה יותר של שרירי הנשימה ומקל על הכנסת האוויר.

 

המאמר מוגש כמידע כללי על ידי צוות בית רופאים וטרינרי בכיכר 24/7 ואינו מחליף חוות דעת רפואית.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות