פנלאוקופניה ("חתלתלת")

טיפים למגדלי חתולים
בעלי חתולים רבים לא נתקלו במחלת החתלתלת כיוון שהחיסון הקיים כיום מאוד יעיל כנגדה. אך חשוב לדעת שמדובר במחלה מדבקת מאוד ומסכנת חיים! ולפני שמדברים על מהי פנלאוקופניה, פשוט לחסן לחסן לחסן! וכך להימנע מהסכנה הכל כך חמורה של הוירוס הזה הקיים כמעט בכל פינה לאור עמידותו! המחלה היא מחלת חתולים בלבד ונגרמת מוירוס הפרוו (המוכר כגורם מחלה בכלבים – ומדובר על וירוסים הקרובים מאוד מבחינת הגנים שלהם). מחלה קשה ואכזרית מאוד קשה לטפל בה ולהחלים ממנה, אך יש לומר שהדבר אפשרי ולכן עדיין כאשר אנו נשאלים אם אפשר לצאת מזה, התשובה היא אפשרי אבל קשה. הוירוס עמיד מאוד ויכול לשרוד שנה שלמה בתנאי סביבה מתאימים! יש להדגיש כי הוירוס עמיד מאוד בפני חומרים מחטאים, פרט לאקונומיקה שמשמידה את הוירוס. כך בעצם הוירוס קיים במקומות רבים בסביבה וכמעט כל חתול יחשף במהלך החיים אל הוירוס. לכן יש לשמור היטב על הגורים שאינם מחוסנים שלא ידבקו ולחסנם בהקדם האפשרי.

הדבקה

תהליך ההדבקה הוא לרוב פקו-אוראלי (חתול המלקק הפרשות צואה של חתול נגוע). ההדבקה יכולה להתרחש דרך ארגז צרכים של חתול, בסביבת הרחוב, קערת אוכל של חתולים וכד'. חתול נגוע מפריש את הוירוס דרך כל הפרשות הגוף אך בעיקר בצואה. הדבקה יכולה להתרחש גם בשלבי ההריון. ושימו לב- חתול שהבריא יכול להמשיך להפריש את הוירוס למשך עד 6 שבועות מזמן ההחלמה! לאחר הדבקה ראשונית הוירוס מתרבה בחלל הפה ומשם ממשיך לאיברים בגוף בהם קצב חלוקת התאים גבוה: רקמה לימפטית, מח העצם ותאי המעיים. וירוס שהדביק עובר בזמן ההריון עלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ובעיניים. בחתולות בהריון הוירוס יכול לגרום להפלה ולחוסר פוריות. קשרי הלימפה של הגרון הם האתר הראשון אליהם מגיע הוירוס ומשם ממשיך אל מח העצם והמעיים. כאשר הוירוס מגיע אל מח העצם הוא מדכא את ייצור כדוריות הדם הלבנות ולכן יש ירידה במספר כל סוגי כדוריות הדם הלבנות במחזור הדם – ממצא זה בבדיקות דם נקרא: "פנלאוקופניה" (ומכאן שם המחלה). במעיים הוירוס גורם לכיבים (פצעים) ברירית המעי ובכך גם מאפשר לחיידקי מערכת העיכול לחדור אל זרם הדם וליצור זיהום מפושט. תוך זמן קצר הוירוס גורם לשלשול ובהמשך להתייבשות מסכנת חיים. גורים שנדבקו בעת היותם ברחם יכולים לפתח סימנים עצביים לרוב בגיל 14-10 יום (בגלל שהוירוס פוגע במערכת העצבים המרכזית – כמו המח הקטן). הסימנים כוללים: חוסר שיווי משקל, פישוק רגליים אחוריות, הליכה כושלת, רעידות בזמן ניסיון לבצע פעולה. פגיעות עצביות אחרות כוללות עוויתות ושינויי התנהגות.

אבחון

כל גור חתולים עם חום, ירידה בתיאבון, אפטיה, דיכאון, סימנים עצביים, שלשול (שלרוב יהפוך לדמי) או הקאה חשוד כחולה במחלה. לכן יש להגיע בהקדם האפשרי לוטרינר במוקד חירום לחיות. מקרים מסויימים יכולים להתבטא במוות פתאומי או בהחלשות תוך שעות ומוות. שימו לב כי כל מקרה בו גור חתולים אפאתי, משלמשל,מקיא, לא יציב מצריך הליכה מיידית אל מרפאה וטרינרית קרובה או לבית חולים וטרינרי כי דרוש ציוד של מעבדות דם הנותנות תוצאות מידיות על מנת לייעל את הטיפול ולזרז אותו. עם גורים כמו עם תינוקות התהליכים מאוד מהירים ויכולים להיות מסכני חיים. לאחר בדיקה גופנית שיעשה הוטרינר, שהיא בדיקה מלאה ומקיפה תתבצע ספירת דם לראות מה מצב תאי הדם, בה לרוב תהיה ירידה משמעותית במספר כדוריות הדם הלבנות.

פאנל דם ביוכימי

בדיקה זו נותנת מידע לגבי מאזן האלקטרוליטים שנאבדים בגלל השלשולים וההקאות. שינויים נוספים כוללים למשל עליה בגלובולינים (חלבוני הנוגדנים בדם). במקרים מסוימים יכולה להיווצר תגובה בגוף שתוביל לבעיות קרישה. דרך אבחון נוספת היא שימוש בערכה לבדיקת נוכחות נגיף הפרוו של כלבים הבודקת המצאות נוגדנים כנגד הוירוס בצואה. הבעייתיות עם בדיקה זו היא שחתול שקיבל חיסון בעבר יכול להימצא חיובי בבדיקה זו אך לא בהכרח חולה במחלה כיוון שהבדיקה בודקת נוכחות נוגדנים נגד הוירוס ואלה קיימים גם בחתול מחוסן.

טיפול

מטרת הטיפול היא לתמוך בחתול עד שמערכת החיסון שלו תייצר נוגדנים להשמדת הוירוס. הטיפול צריך להיעשות במקום בו ניתן לאשפז בעל חיים בהשגחה צמודה 24 שעות ביממה, כמו בית חולים וטרינרי, מאחר והאישפוז מטרתו – השגחה תול כדי מתן נוזלים לוריד ותרופות לוריד כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שחסרים וכדי לאפשר מתן תרופות לוריד, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים המשניים ותרופות לפגיעה במעיים, לשלשול ולהקאות. לעיתים יש צורך במתן פלסמה (נוזל הדם). יש לשים לב כי הסיכוי לשרוד ללא אשפוז נמוכים מאוד! כמו כן יש לשים לב כי החתול נמצא בהשגחה מתמדת בבית חולים וטרינרי ולא במרפאה רגילה שניסגרת בשעות הלילה ובסופי שבוע. יש לישם לב שחתול (במיוחד גור) אבל כל חתול שצריך לקבל נוזלים חייב להיות מחובר למשאבת נוזלים, הסופרת במדוייק את כמות הנוזלים הניתנת בכל שעה, מאחר ומתן מהיר/מרובה מידי עלול לעלות בחייו של החתול. יש לחשב כמות מדוייקת לפי משקל גוף ולנטר את החתול כל הזמן ניטור שכרוך בהשגחת צוות בית חולים וטרינרי.

החלמה

גור ששורד את הימים הראשונים של המחלה לרוב יחלים. יש לקחת בחשבון שהוירוס ממשיך להיות מופרש עד 6 שבועות מזמן ההחלמה!

מניעה

חיסון החל מגיל 8-6 שבועות נמצא יעיל ביותר. יש לבצע חיסון חוזר 4-3 שבועות לאחר החיסון הראשון. לאחר מכן מחסנים חיסון דחף חד שנתי כדי לשמור על רמת נוגדנים מספקת. החיסון לרוב לא גורם לתופעות לוואי, אך עלול לגרום לחום, הקאות, או תגובה אלרגית שלרוב חולפים תוך 24 שעות. אז.. שימרו על היגיינה עם גורי החתולים, נסו להמנע ממפגשים עם חתולים אחרים, במיוחד עם צעירים, עד לחיסון השני, והגיעו מרפאה לבצע את החיסונים בזמן!
שינוי גודל גופנים
ניגודיות