אבן שן – פלאק, לא עלינו..

פלאק - אבן שן בכלבים וחתולים

בריאות הפה בכלבים וחתולים – מילון מונחים קצרצר:

  • פלאק דנטלי: רובד חיידקי – שכבות על גבי שכבות של מושבות חיידקים מסוגים שונים ומגוונים, הנצמדות לפני שטח השן.
  • אבן שן – חומרים אנאורגניים מהרוק שוקעים בפלאק הדנטלי ומובילים להסתיידות שלו ויצירת אבן שן (=אבנית).
  • מחלה פריאודונטלית – דלקת רבת גורמים של מכלול רקמות התמיכה של השן.

חלל הפה

חלל הפה, בדומה לכל איבר החשוף אל העולם החיצון, מכיל באופן טבעי פלורה חיידקית. מרגע בקיעת השיניים, הן חשופות באופן טבעי לנוזל ביולוגי זה, אשר שוטף מידי יום את חלל הפה בכ- 100 מיליארד חיידקים ממעל 400 סוגים שונים. באופן נורמאלי ישנם מנגנוני הגנה מקומיים שונים, שתפקידם למנוע התרבות של חיידקים אלה וחדירתם לרקמות השונות בחלל הפה ולמחזור הדם.

בפה בריא, ללא מחלה פריאודונטלית, החניכיים ורודים ומבריקים, נוגעים בשן באופן חד וברור, ללא ריח רע מהפה.

מחלה פריאודונטלית

מחלה מקומית הנגרמת כתוצאה מפלאק דנטלי המצטבר על פני שטח השן ומתחת לחניכיים ומזדהם. זוהי המחלה החשובה והנפוצה ביותר בחלל הפה של כלבים וחתולים וקיימת בדרגה כזו או אחרת בכל כלב או חתול מעל גיל שנתיים!

כלבים מגזעים קטנים (שמשקלם מתחת ל- 8 ק"ג) מועדים יותר לפורענות- קצב צבירת פלאק ואבן שן מהיר יותר ולכן יש לעקוב אחר מצב השיניים והחניכיים באופן תקופתי וצמוד בכלבים אלה.

הצטברות של פלאק על גבי השיניים והפיכתו לאבן שן על ידי הסתיידותו, מובילה לדלקת חניכיים, אשר ללא טיפול, עשויה להוביל לדלקת ברקמות התמך של השן (מצב זה נקרא פריאודונטיטיס והוא השלב החמור ביותר של המחלה הפריאודונטלית). הדבר מוביל להעמקה של כיסי השן והיווצרות תנאים מתאימים להתפתחות חיידקים אנארוביים (שונים מהחיידקים תושבי הקבע בחלל הפה). שלב זה מאופיין בהרס של העצם האלבאולרית (העצם בתוכה יושבת השן), חופש ותנועתיות של השיניים ואף אובדן שיניים.

דוגמאות לחלק מהגורמים המסייעים להתפתחות המחלה:

  1. גנטיקה (גזע)- קשור בעיקר לאופי סגירת הפה; בעל חיים עם צפיפות יתר של שיניים (גזעים ברכיצפאליים, פחוסים), או סגירה לא תקינה של הפה (למשל מנשך הפוך הנפוץ בבוקסרים ובולדוגים), צפוי לסבול יותר ממחלה זו.
  2. גיל- ככל שבעל החיים מבוגר יותר, כך עולה הסיכוי למחלה פריאודונטלית.
  3. הרכב החיידקים בחלל הפה (משתנה בין פרטים)
  4. הרכב הרוק- חומרים שונים ברוק שוקעים לצד החיידקים במהלך יצירת הפלאק הדנטלי.
  5. תזונה וגודל הגרגרים במזון
  6. הרגלי לעיסה של בעל החיים (לועס או רק בולע?)
  7. טיפול שיניים הנעשה בבית בשגרה (בעל חיים שמצחצחים לו שיניים)
  8. בריאות כללית של בעל החיים- דיכוי חיסוני מחד, או תגובה חיסונית מוגברת מאידך, יכולות להשפיע על התפתחות המחלה וקצב התדרדרותה.

מהלך המחלה

בשלב הראשון נוצרת דלקת חניכיים. מדובר בתגובה דלקתית לפלאק דנטלי בקרבת החניכיים. היא מתבטאת באדמומיות של החניכיים ונטייה שלהם לדימומים (למשל בזמן לעיסה של צעצועים). לצד הדלקת ייתכן ריח רע מהפה. שינויים אלה הפיכים עם טיפול מתאים.
בשלבים מתקדמים של המחלה, נוצרת דלקת של הרקמה הפריאודונטלית שמעבר לחניכיים (עירובן של שאר הרקמות התומכות בשן).

יתכנו דרגות שונות של נסיגת חניכיים, ספיגה של עצם אלבאולרית, חשיפה של שורשי השיניים כתוצאה מנסיגת החניכיים (הדבר מערב כאב), חופש של השן, דימום והפרשת מוגלה מהחניכיים, ריח רע מאוד מהפה ויצירה של כיסים פריאודונטלים (כיסים אליהם חודר הזיהום החיידקי ומשגשג). לאחר שפריאודונטיטיס החלה, הנזקים שהתרחשו הינם בלתי הפיכים ללא התערבות כירורגית.

איך זה משפיע על הבריאות הכללית של בעל החיים:

בבני אדם ידוע כי ישנו קשר ישיר בין המצב הפריאודונטלי לבין תמותה (בשל מחלות לב קורונריות, שבץ, מחלת ריאות, סכרת ועוד).

בבעלי חיים, נמצאה קורלציה חיובית בין מחלה פריאודונטלית לבין שינויים במבנה רקמות הלב, הכליות והכבד. בנוסף, ייתכן וקיים קשר של סיבה ותוצאה בין ניקוי שיניים לבין זיהום במסתמי הלב. לכן חשוב לתת טיפול אנטיביוטי מניעתי סמוך לניקוי השיניים ואחריו. החלק החשוב ביותר- מניעת מחלה פריאודונטלית.

הורדת מכאנית של הפלאק – בכדי להסיר את הפלאק, יש צורך בהסרת אבן השן.

אבן השן כשלעצמה לא מהווה גורם ראשוני להתפתחות מחלה פריאודונטלית, אך היא בעלת תפקיד בהנצחתה; פני השטח הגסים שלה מהווים מקום מועדף להתישבות והתרבות חיידקים. כך נוצר פלאק דנטלי נוסף, אשר מסתייד ליצירת אבן שן וחוזר חלילה. לכן הסרת אבן שן (על ידי ניקוי שיניים) היא מרכיב חשוב בטיפול במחלה.

פן זה של הטיפול נחלק לשניים:

צחצוח שיניים צחצוח שיניים לחיות מחמד

השיטה הטובה ביותר למניעת הצטברות פלאק דנטלי, אשר מהווה את הבסיס לטיפול נכון בשיניים, היא צחצוח שיניים על ידי הבעלים.
נהוג להשתמש במברשת שיניים. ישנם מספר דגמים אפשריים (למשל, מברשת שיניים שמתלבשת על גבי האצבע), ניתן גם להשתמש בפד גזה גס. יש לצחצח בזווית של 45 מעלות לקו האורך של השן, באזור מפגש השן והחניכיים, בתנועות קדימה- אחורה. למזלינו, הפלאק שנוצר בחלקה של השן שפונה אל הלשון (החלק הפנימי) מועט ולכן ניתן להסתפק בצחצוח השן הפונה אל הלחיים והשפתיים- פעולה שניתן לבצע כשפה בעל החיים סגור (מעורר פחות התנגדות).

עדיף להשתמש במשחות שיניים וטרינריות ייעודיות (בעלות טעם של בשר), מעלות את היענות בעל החיים לצחצוח.

מומלץ לבצע פעולה זו באופן יומיומי. אך למרות הרצון הטוב, ברוב המקרים הדבר אינו יוצא אל הפועל בגלל חוסר זמן מצד הבעלים, חוסר היענות מצד בעל החיים (בעיקר אם מדובר בחתול…) וחוסר פרקטיות. לכן אנו ממליצים על צחצוח שיניים תדיר ככל הניתן, בהתאם לנסיבות..

ניקוי שיניים וליטוש מקצועיים

בבני אדם, רק 40% מהפלאק יורד בזמן צחצוח. סביר להניח שמספר זה נמוך עוד יותר בכלבים וחתולים. הפלאק שנשאר יוצר תנאים המגבירים הצטברות פלאק נוסף והבשלתו. הוא עובר הסתיידות ליצירת אבן שן, אשר אינה ניתנת להסרה על ידי צחצוח שיניים בלבד.
הסרת פלאק ואבן שן מקצועית תקופתית היא הכרחית במניעת מחלה פריאודונטלית.

ניקוי שיניים (ידני או חשמלי) נעשה לרוב בהרדמה מלאה, ואחריו יש צורך בליטוש השיניים על מנת ליצור שטח פנים חלק לכל שן, למניעת הצמדות מוגברת של חיידקים. יש לבצע ניקוי שיניים שכזה אחת ל 3-12 חודשים על פי המצב הפריאודונטלי של אותו בעל חיים.

חשוב להבין – ניתן לאתר אבן שן אפילו שבועיים אחרי ניקוי שיניים יסודי! ולכן קיימת חשיבות רבה בתחזוק הפה לאחר ניקוי השיניים התקופתי.

בגלל מורכבותו של הרובד החיידקי הבונה את הפלאק הדנטלי, לתרכובות כימיות יש השפעה מעטה בלבד על הרס שלו ויש צורך בהרס מכאני של הפלאק הדנטלי. לכן שיטות אלה באות בנוסף, ולא במקום ניקוי מכאני של השיניים.

השפעת מזון על הצטברות אבן שן והיווצרות פלאק דנטלי

בכדי לשמור על רקמה פריאודונטלית בריאה, יש צורך ברמה מספקת של חלבון וביחס סידן- זרחן תקין במנה. נתונים אלה קיימים למעשה בכל מזון מסחרי יבש (מכל סוג שהוא).

אם כן, כיצד נוכל לתרום לבריאות הפה של בעל החיים שלנו? זה פשוט- על ידי עידוד לעיסה!

מחקרים מראים שלא הרכב המזון הוא המשתנה החשוב (שכן כל מזון מסחרי מלא ומאוזן מכיל את אבני הבניין הנכונות), אלא כמות הלעיסה שהוא מצריך. באותו האופן, כלבים המשחקים עם צעצועים לעיסים או עצמות דנטליות באופן יומיומי סובלים פחות מאבן שן (קצב הצטברותה נמוך יותר), דלקות חניכיים ופחות ספיגת עצם אלבאולרית, כך שאובדן שיניים מתרחש פחות. מנגד, מזון רך ודביק מגביר הצטברות של פלאק ומעודד דלקת חניכיים.

משנות ה-90 המוקדמות, חברות המזון מחפשות שיטות בעזרתן ניתן לקדם בריאות פריאודונטלית מבלי לדרוש התערבות ישירה מצד הבעלים. מחקרים הראו שהזנת כלבים במזון מסחרי יבש בעל הגדלה של 50% בגודל הכופתיות מובילה לירידה של 42% בהצטברות אבן שן. ציפוי מזון או חטיף ייעודי עם מעכב של היווצרות או הסתיידות אבן (חומר כימי המשתחרר אל הרוק), מוריד הצטברות אבן על פני שטח השן ב 50-60% נוספים.

כיום, חברות המזון לבעלי חיים משקיעות במחקרים רבים על מנת להתאים את הכופתיות לבעיות הדנטליות וכיום ניתן למצוא מזונות ייעודיים לסיוע בשמירה על השיניים מפני אבן שן

שיטות הזנתיות להורדת פלאק

  • תזונה ע"י מזון ייעודי הנקרא- דנטל – ישנן חברות שמיצרות מזון מיוחד הכולל בתוכו רכיבים המובילים לירידה בהיווצרות רובד החיידקים והפלאק כבר בתוך המזון, מומלץ להתחיל בשימוש לאחר ניקוי שיניים ובכך לשמר מצב קיים ונקי
  • קח חטיף ותהיה לי בריא – ישנם חטיפים שונים ומזונות מלאים שעשויים לעזור במניעת מחלה פריאודונטלית. מזונות בעלי מאפיינים מיוחדים של טקסטורה וגודל הגרגר, אשר מעודדים לעיסה, מסייעים בשליטה על היווצרות פלאק ואבן שן בכלבים וחתולים. מוצרים אלה עובדים על ידי הרס מכאני של פלאק מפני שטח השן.
  • שטיפות, ג'ל ותוספים למים – מוצרים אחרים מכילים בתוכם פוליפוספטים, אשר משמשים כקלטורים (לוכדים) של מינרלים שונים ומעכבים היווצרות אבן שן על ידי קשירת סידן ברוק למניעת הסתיידות הפלאק.
  • מוצרים כגון משחת שיניים אנזימטית – המבוססת על כלורהקסידין ואנזימים אנטי-מיקרוביאליים מובילים לירידה בהיווצרות פלאק ומומלצים גם הם לשימוש.
  • חומרי איטום דנטליים – חומר איטום על בסיס פולימר, אשר נקשר אלקטרוסטטית לשן ויוצר מחסום מגן, המונע הדבקות חיידקים לפני שטח השן. על ידי כך הוא מונע היווצרות הרובד החיידקי (שהוא הפלאק הדנטלי). חומר זה מסייע בירידה בהצטברות פלאק, אבן שן, דימום בחניכיים ודלקת חניכיים.

אז תן חיוך גדול! התקשרו 072-2154360

המאמר מוגש כמידע כללי על ידי צוות בית רופאים וטרינרי בכיכר 24/7 ואינו מחליף חוות דעת רפואית.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות