כשל לב בכלבים וחתולים

אז מה עושה הלב…?

לפני שנדבר על "כשל" של הלב – צריך לדעת מה הלב עושה, ולפי זה להבין מה קורה כאשר הוא "נכשל" בעבודתו. הלב הוא איבר מורכב שמטרתו היא לשמש כ"משאבה" המזרימה את הדם בגוף: בזכותו הדם זורם מתוך האיברים בגוף >> אל מחזור הדם >> אל הריאות >> ושוב לאיברים בגוף. הדם זורם אל המדור הימני של הלב, משם אל הריאות, מקבל חמצן, חוזר אל המדור השמאלי של הלב ומשם הלב דוחף אותו שייצא דרך העורקים לשאר איברי הגוף על מנת שאלה יקבלו חמצן.

מה קורה ב"כשל לב"?

כאשר יש "כשל לב", הלב למעשה אינו מבצע חלק מתפקידיו כראוי – למשל – פגיעה בזרימת הדם המתוארת מעלה המובילה לכך שהאיברים לא יקבלו את המזון ואת החמצן שלהם כראוי, לא יתפנו חומרי הפסולת כראוי מהדם, והדם "ייתקע" וייצטבר במקומות בהן הוא לא אמור להצטבר במצב נורמלי.

מהם הסוגים של כשל לב?

כשל לב "שמאל":

מדור שמאל של הלב נכשל בתפקידו לקבל דם מהריאות ולהעבירו הלאה אל שאר הגוף. הדם בריאות שאמור לחזור לצד שמאל של הלב לא מצליח בכך, הדם נאגר בריאות וגורם לבצקת ריאות. בצקת הריאות מפריעה לחיה לנשום כראוי. בנוסף, בחתולים עלול להצטבר נוזל גם בחלל בית החזה מחוץ לריאות – נוזל זה עלול להפריע לריאות להתרחב ובכך לגרום גם הוא להפרעה בתהליך הנשימה. דף מידע זה עוסק בעיקר בכשל לב "שמאל".

כשל לב "ימין":

מדור ימין של הלב נכשל בתפקידו לקבל דם מהגוף ולהעבירו לריאות, הדם מצטבר במקומות שונים בגוף – למשל בבצקות תת עוריות, בחלל הבטן, בכבד, בטחול, בשק המקיף את הלב ועוד. מכיוון שתופעה זו פחות נפוצה ולכן לא נרחיב עליה.

מה הגורם לכשל לב?

הגורם הוא בדרך כלל מחלת לב כלשהי. ישנן מחלות לב שונות, אשר מופיעות בגילאים שונים – רוב המחלות מופיעות בגיל מבוגר, ומיעוט המחלות הן מולדות. רוב המחלות הן מחלות כרוניות, אשר קיימות זמן רב בחיה, ורק לאחר חודשים-שנים עלולות להוביל בסופו של דבר ל"כשל לב". מחלות הלב הנפוצות ביותר קשורות לבעיות ב"מסתמי" הלב (או בעברית – "שסתומי" הלב) – הלב מחולק כאמור למדור ימני ומדור שמאלי, וכל אחד מהמדורים הללו מחולק ל2 מדורים באמצעות מסתמים (שהם למעשה "שסתומים"). בנוסף ישנם מסתמים היכן שיוצא הדם מהלב לשאר איברי הגוף, ובמקום יציאת הדם מהלב לריאה. כלומר – ישנם 4 מסתמים בלב המשמשים כשסתומים הנפתחים ונסגרים ומאפשרים זרימה תקינה ומתואמת של דם. מחלות הלב הנפוצות מופיעות כאשר אחד הוא יותר מארבעת המסתמים אינו עובד כראוי – לא נסגר או לא נפתח כמו שצריך. בעקבות כך עלולה להיווצר הפרעה בזרימת הדם בלב, הצטברות של דם בחלק ממדורי הלב והגדלתם או שינוי צורתם. כל אלה תורמים לנו כוטרינרים למצוא את הסימנים המעידים על מחלת לב בחיה.

מהם הסימנים של מחלת לב

שוב, כאמור, לא מדובר בסימנים של "כשל" לב – אלא רק בסימני המחלה המקדימה לו. יש לציין כי בחיות רבות, בעיקר בחתולים, לא תמיד ניתן לאתר את הסימנים הרשומים מטה העלולים להעיד על מחלת לב, ולעיתים מגלים את מחלת הלב רק כאשר יש משבר אקוטי של כשל לב.

"אוושה" ("רישרוש")

זהו קול הנשמע דרך הסטטוסקופ של הוטרינר. קול זה הוא למעשה סימן לבעיה במסתמים הנ"ל, ונוצר עקב זרימת דם לא תקינה דרך המסתמים. עוצמת הצליל, מיקומו ואפיון הצליל, עשויים לעזור לנו לסווג את האוושה ולנסות לנחש באיזה סוג של מחלת לב מדובר. כאן המקום להדגיש כי לא ניתן לאבחן במדוייק את סוג מחלת הלב ללא ביצוע בדיקת "אקו לב" ע"י מומחה לב ("קרדיולוג")!

"גאלופ"

זהו שינוי במקצב הלב הנשמע גם הוא דרך הסטטוסקופ של הוטרינר. קול זה מעיד על בעיה באחד ממדורי הלב ועשוי להופיע גם כאשר יש בעיה במסתמי הלב. קול זה נפוץ יותר בחתולים.

שיעול בכלבים

סימן נוסף העלול להעיד על מחלת לב בכלבים. כאמור מעלה, כאשר יש בעיה במסתמי הלב נוצרת הצטברות של דם והגדלה של חלק ממדורי הלב – הגדלה זו בכלבים עלולה ליצור לחץ פיזי של הלב על קנה הנשימה העובר בסמוך ללב ועקב כך לשיעולים. באיור מטה הלב הוא העיגול הלבן והקנה הוא הצינור השחור העובר מעליו. ניתן לדמיין כי כאשר הלב מתמלא בדם וגדל בגלל מחלת לב, הוא עלול ללחוץ על הקנה שמעליו. בצילומי רנטגן ניתן לעיתים לראות את הלב הגדול או הגדלה של אחד או יותר ממדורי הלב, ולעיתים ניתן ממש לראות את הלחץ של הלב על קנה הנשימה. במקרים מסויימים ניתן לראות הפרעות קצב במכשיר האק"ג כאשר ישנה מחלת לב. סימנים נוספים העלולים להחשיד כי קיימת מחלת לב הם אי סבילות למאמץ, התעלפות בעת התרגשות/סטרס/מאמץ. חשוב לציין כי לעיתים איבחון של מחלת לב עלול להיות מאתגר, במיוחד כיוון שלצערנו הרב לא תמיד רואים את הסימנים המקדימים או רואים רק את חלקם. לכן יש לעיתים צורך בשילוב של אמצעי האיבחון הנ"ל, או איבחון באמצעות קרדיולוג.

מהם הסימנים של כשל לב

כאמור מחלת הלב עשוייה להיות קיימת חודשים ושנים בכלב לפני שהיא מובילה לבסוף ל"כשל" לב. כאשר זה קורה הסימנים עלולים להיות מהירים ומסכני חיים. עם זאת, ובמיוחד בחתולים, מחלות הלב עשויות שלא להראות סימנים כלל לפני הופעתן כמשבר אקוטי.

הסימנים הנפוצים של כשל לב "שמאל":

קצב לב מהיר, קושי בנשימה, נשימה מהירה, חולשה, שיעול, שינוי בצבע הריריות והלשון.

הסימנים הנפוצים לכשל לב "ימין":

לעיתים מדובר במצב יותר כרוני עם חולשה, ירידה במשקל, בטן גדולה (בגלל הצטברות נוזל בבטן), הופעה של בצקות תת עוריות. לעיתים גם שלשולים והקאות.

כיצד מאבחנים כשל לב:

אבחון כשל לב ימין

הוטרינר עלול לזהות אוושה המתאימה באופייה לבעיה בצד הימני שבלב, גודש בורידים בגוף, הצטברות של נוזלים בבטן או בשק הלב, הגדלת כבד או טחול. כאמור מצב זה הוא נדיר יותר לכן לא נמשיך לדון בו משלב זה והלאה.

אבחון כשל לב שמאל

הוטרינר עלול לשמוע עם הסטטוסקופ אוושה המתאימה באופייה לבעיה בצד שמאל של הלב או קצב גאלופ בלב, עדויות לבצקת ריאות או נוזל חופשי בחלל בית החזה, לזהות ריריות עם צבע לא תקין, דופק חלש, לאפיין את קשיי הנשימה כמתאימים לכאלה הנובעים מכשל לב. המשך האיבחון דורש צילומים לזהות שינויים בלב עצמו (כגון הגדלת לב או הגדלת מדורים) ולזהות בצקת ריאות. כאן המקום לציין שלא תמיד ניתן להבחין בשינויים אלו, במיוחד בחתול. כאשר יש חשד בכשל לב יש צורך בלקיחת בדיקות דם משום שהטיפול בכשל לב דורש מתן חומרים העלולים לאתגר את איברי הגוף, במיוחד את הכליות. על כן, במיוחד בחיות מבוגרות, יש צורך לאבחן אם ישנן בעיות נוספות בגוף על מנת להתאים את הטיפול בלב למצב הספציפי. בנוסף על מנת לאבחן שאכן מדובר בבעיית לב יש צורך לעיתים לשלול בעיות אחרות המופיעות בצורה דומה.

הטיפול בכשל לב שמאל:

כאמור כשל לב שמאלי עלול להיות מהיר ומאוד מסכן חיים. השלב המסוכן ביותר לחיי החיה הוא בשלב הטיפול הראשוני האקוטי. במצב אקוטי עם קשיי נשימה קשים: יש להתחיל את הטיפול עם זריקת הרגעה וחמצן. ההרגעה היא משום שחיות עם קשיי נשימה נכנסות ללחץ ובכך רק מחמירות את קשיי הנשימה שלהן ונכנסות למעגל שטני. החמצן עשוי להינתן בעזרת "כלוב חמצן" – כלוב מיוחד הממולא בחמצן (כ40-50% חמצן- בערך פי 2 מהחמצן הקיים באוויר החדר). ניתן גם לתת חמצן באמצעות מסיכת חמצן המולבשות על פרצוף החיה או צינור המוחדר לאף החיה – רק במקרים בהם הדבר אינו מכניס את החיה ללחץ ובכך מחמיר את מצבה. במצבים ממש קשים יש צורך (עם כל הסיכון שבדבר) להרדים את החיה הרדמה מלאה, להכניס לה טובוס לקנה הנשימה ולתת לה דרכו 100% חמצן. במקביל יש להתחיל טיפול עם חומר בשם "פוסיד" – חומר משתן המסייע בהוצאת הנוזלים שהצטברו בריאות. המתן הראשוני של תרופות לחיה (דוגמת התרופה "פוסיד") יהיה בזריקה לשריר או לתת עור, אך ברגע שמתאפשר הדבר, יש צורך בהכנסת עירוי תוך ורידי לצורך מתן תרופות ישירות לוריד בצורה אשר תגדיל את יעילות התרופות ומהירות פעולתן. בנוסף ישנן תרופות אשר ניתן לנתנן רק לוריד. הכנסת העירוי תתבצע רק כאשר החיה מספיק רגועה על מנת להימנע מהחמרה אפשרית במצבה בגלל הלחץ הכרוך בעצם בהכנסת העירוי. כך שלעיתים יש צורך לחכות כ15-30 דקות עד שהחיה נרגעת בזכות זריקת ההרגעה. במקביל מתן החמצן, וזריקת ה"פוסיד" עשויים לשפר במעט את קשיי הנשימה ולהוריד סטרס – ורק אז מנסים להכניס את העירוי התוך ורידי. בחתולים כאמור עלול להופיע נוזל חופשי בחלל בית החזה מחוץ לאונות הריאה – נוזל זה בכמות מסויימת עלול להפריע לנשימה ועל כן יש להוציאו בדיקור עם מחט ושאיבה. ישנם מקרים בהם המצב מאוד קריטי ומסכן חיים, ולא ניתן לחכות את ה30-15 דקות הללו. במקרים אלו אין ברירה אלא להכניס עירוי ולהתחיל את הטיפול מייד בהגעת החיה כיוון שזהו הסיכוי היחידי בו ניתן יהיה לעזור לחיה לצאת מהמשבר. הפיסקה הנ"ל רלוונטית גם לחתולים וכלבים מסויימים עם כשל לב המצויים בסטרס עצום בזמן ההגעה למרפאה ובמקביל סובלים מבעיה נשימתית קשה אשר מוחמרת מרגע לרגע במהלך שהותם במרפאה בגלל הסטרס. במקרים אלו לעיתים לא ניתן להמתין ואין ברירה אלא להתחיל לטפל בהם במהירות (כולל עירוי תוך ורידי ושאיבת נוזלים מהבית חזה) למרות הסטרס הכרוך בכך תוך לקיחת סיכונים מחושבים שכן לעיתים מצב החיה עלול להחמיר יותר בעקבות ההמתנה, וההמתנה עלולה ליצור מצב בלתי הפיך. הוטרינר במקרים של כשל לב עושה הערכה ראשונית האם מדובר במקרה בו יש להתחיל לטפל מיידית או האם ניתן לחכות מעט ולתת לזריקת ההרגעה, ה"פוסיד" והחמצן לעשות את שלהם.

ולאחר שייצבנו את החיה

יש צורך לאשפז את החיה. האישפוז הוא לפחות ליומיים-שלושה, חלקו הראשוני ידרוש מתן חמצן. יש להמשיך מתן פוסיד לפי המקרה והצורך – מינון הפוסיד נקבע בעיקר בהתאם למצב הנשימתי ובאם קיימת בעיית כליות או התייבשות קשה (שכן פוסיד עלול להחמיר התייבשות או בעיית כליות). לעיתים יש צורך במתן חומרים המרחיבים כלי דם – אם כי לא תמיד בשלב הטיפול הראשוני. באם החיה חולה במחלת לב המאובחנת ע"י קרדיולוג מלפני המשבר הנוכחי – יש צורך להמשיך את התרופות הספציפיות אותן היא קיבלה עד עתה, ואולי לשנות מעט מינונים בייעוץ הקרדיולוג. יש תרופות לב רבות העשויות לשפר את מצב החיה בעת משבר אקוטי, אך לא ניתן לנתנן ללא אבחנה חד משמעית של מחלת הלב ע"י קרדיולוג – על כן חשובה האבחנה המוקדמת הקובעת באיזה סוג של מחלת לב מדובר. כאשר החיה נושמת כראוי ללא החמצן, אוכלת שותה ומשתינה, לא מיובשת ועם תפקודי כליות משביעי רצון ניתן לשחררה על מנת להמשיך את הטיפול בבית.

טוב, יצאנו מהמשבר ונשמנו לרווחה… מה עכשיו?

ברוב מחלות הלב בשלבים מתקדמים (בעיקר בכאלו שכבר הובילו לכשל לב) הטיפול הוא ממושך ולכל החיים ועל מנת להתאים את הטיפול בצורה אופטימלית יש לבצע איבחון מדוייק של המחלה אצל קרדיולוג. כלומר – אם עדיין לא איבחנו איזה סוג של מחלת לב יש לנו – עכשיו כשהחיה יציבה הגיע הזמן לעשות זאת! יש צורך לגשת לקרדיולוג לצורך ביצוע אק"ג ובדיקת אקו לב, ולהתאים טיפול מדוייק ויעיל יותר למחלת הלב של החיה. באם כבר בוצעה בדיקת אקו לב בעבר וידוע מה מחלת הלב ממנה החיה סובלת, יש לעיתים צורך בביצוע אקו נוסף, לצורך בחינה האם חלה החמרה במחלה, או שהופיעה כסיבוך מחלת לב נוספת, ובכך להתאים את הטיפול בצורה אופטימלית לחיה.

מה צריך לעשות בבית עד הביקורת הבאה:

עד הפגישה עם הקרדיולוג או הביקורת הבאה בבית חולים וטרינרי – יש לתת תרופות בהתאם להוראות הוטרינר.

ניטור ותיעוד נשימות:

בגלל החשש ממשבר נוסף, בימים-שבועות שסמוכים לשיחרור יש לספור נשימות בזמן השינה/מנוחה בבית לפחות פעם ביום ולתעד את קצב הנשימה. מגמת שינוי של עלייה בקצב הנשימה עלולה להעיד על חזרתיות של המשבר. קצב נשימה נורמלי בזמן מנוחה/שינה הוא עד כ-40 נשימות לדקה – אך אין להתרגש ממדידה בודדת בה יש עלייה חד פעמית בקצב הנשימה (העשויה להיות מיוחסת לסטרס/כאב/מצוקה רגעית) – אלא להתרשם האם יש מגמה כללית של עלייה בקצב הנשימה. יש להגיע לביקורת אצל הוטרינר/קרדיולוג עם דף תיעוד הנשימות הנ"ל.

ובאופן כללי להמשך החיים

יש למנוע סטרס מהחיה ככל הניתן, ולהקפיד על פעילות מתונה והדרגתית.

יש לציין כי חיה עם מחלת לב עלולה להיות מעין "פצצת זמן" מהלכת

מתישהו (שבועות, חודשים, שנים…) עלול להגיע המשבר בצורה של כשל לב – על כן חשוב לאבחן במדוייק את מחלת הלב אצל מומחה לב ("קרדיולוג"), ולאחר מכן להמשיך ולערוך ביקורות תכופות למצב החיה אצל הוטרינר ואצל מומחה הלב על מנת להתאים את הטיפול בצורה אופטימלית ולנסות להימנע ממשברים של כשל לב או לפחות לדחות אותם ככל הניתן, ובכך להעניק לחיה אורך חיים ואיכות חיים טובה יותר.

סינדרום בחתולים של הייווצרות קרישים בדם בעקבות בעיית לב:

בחתולים ישנו סינדרום הקשור למחלת לב ולכשל לב בו הבעיה בלב גורמת להיווצרות קרישים בגוף, והם עלולים להופיע עם כשל לב ובמקביל "שיתוק" באחת או יותר מהרגליים (בד"כ 2 הרגליים האחוריות או ברגל ימין קדמית) בגלל "היתקעות" של קריש בכלי הדם ומניעה אקוטית של אספקת דם לרגל. קרישי הדם הללו יכולים להיתקע במקומות נוספים בגוף – למשל – בכלי הדם המובילים לכליות, לריאות, למח… סינדרום זה הוא מסוכן בהרבה מכשל הלב הרגיל של חתולים וההתייחסות אליו היא מעט אחרת. הסינדרום דורש בהתאם דף מידע נפרד וארוך ועל כן לא נדון בו בדף מידע זה.