סינדרום עין יבשה Keratoconjuctivities sicca KCS

וטרינר חירום תל אביב

מהו סינדרום עין יבשה?

סינדרום זה נגרם עקב ירידה בתפקוד בלוטות הדמעות האחראית לייצור המרכב המיימי של הדמעה. הקרנית היא החלק החיצוני השקוף של העין, היא נטולת כלי דם ותפקידה לאפשר חדירה של קרני אור לתוך העין. דורשת אספקה סדירה של חמצן, אנרגיה ולסילוק סדיר של תוצרי פסולת כדי לשמור על תקינותה. קרנית בריאה אינה מכילה כלי-דם, והיא מסתמכת על הדמעות לצורך קיומה, הן עשירות במלחים, סוכרים, חמצן וחלבונים אנטיבקטריאלים, ולפיכך ממלאות תפקיד שאותו מבצעים כלי הדם בכל רקמה אחרת.

ממה מורכבות הדמעות?

הדמעות מורכבות מ- 3 שכבות המיוצרות בבלוטות שונות, סביב העין:
  1. שכבה חיצונית הינה שכבה שומנית, מעכבת אידוי של הדמעות.
  2. שכבה אמצעית הינה השכבה המימית, המיוצרת על ידי בלוטות הדמעות של העין. כאשר ייצור שכבה זו נפגע נוצר סינדרום עין יבשה.
  3. שכבה פנימית הינה שכבה רירית, מסייעת להיצדמות שכבת הדמעות המיימית לקרנית.
כאשר הקרנית לא נחשפת לכמות מספקת של דמעות, היא אינה מקבלת מספיק חמצן ואנרגיה ובעקבות כך עוברת שינויים הרסניים, הכוללים שקיעת פיגמנט חום על הקרנית, גדילה של רקמת דלקת בתוך הקרנית, התפתחות כיבים וצמיחת כלי-דם חדשים לתוך הקרנית. כל אלו גורמים לירידה בשקיפות של הקרנית ועקב כך לירידה בכושר הראיה. במקביל לירידה בייצור השכבה המימית של הדמעה, כמות השכבות האחרות, הרירית והשומנית גדלה, דבר הגורם להפרשה רירית סמיכה מהעין. הפרשה זו נדבקת לקרנית ולשערות סביב העין, הפרשה זו תפסק במתן טיפול תרופתי מקומי אשר מספק לחות לעין, אך היא תשוב מיד עם הפסקת הטיפול. עקב התזונה הלקויה של הקרנית והיובש, העין נמצאת בסכנה תמידית להיווצרות כיבי קרנית עמוקים, עד כדי איבוד העין והראיה. מעבר לכך, המחלה גורמת אי נוחות רבה, כאב לבעל החיים וכמובן פוגעת באיכות חייו. כל מצמוץ גורם לכאב עז שכן הדמעות הכרחיות לתחושת הנוחות של העין. ולכן, במידה ומבחינים במצב כזה או שישנו חשש לכך שבעל החיים סובל מעין יבשה, כדאי לבקר במרפאה וטרינרית תל אביב לאבחון וטיפול.

מהם הגורמים לעין יבשה?

  • הסיבה הנפוצה ביותר הינה מחלה אוטו-אימונית אשר בה הגוף "תוקף" את בלוטת הדמעות וגורם לה להפסיק לייצר דמעות. סיבה זו נפוצה ביותר בגזעים מסוימים דוגמת בולדוג אנגלי, קוקר ספניאל, שנאוצר ננסי, אך יכולה להופיע בכל גזע ואף בכלבים מעורבים.
  • בעיות הורמונליות כגון היפותאירוידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס).
  • זיהום של בלוטת הדמעות, למשל על ידי וירוס הכלבלבת בכלבים או הרפס בחתולים.
  • תופעת לוואי לשימוש בתרופות מסוימות בעבור מחלה מסויימת (כמו אנטיביוטיקות מקבוצת הסולפה), לעיתים הפסקת התרופה תשפר את מצב העין, אך במקרים אחרים הפגיעה הינה בלתי הפיכה.
  • פגיעה בעצב הפנים (facial nerve), אשר מעצבב את בלוטת הדמעות. יתכן כתוצאה מפגיעה טראומטית (בעקבות תאונה/מכה), דלקת אוזן כרונית יכולה לפגוע בסעיף של עצב הפנים שעובר קרוב לתעלת האוזן ויגרום לחוסר ייצור דמעות בצד הפגוע. המצב ילווה גם באף יבש באותו הצד.
  • העקבות הסרת בלוטת הדמעות או הסרת עפעף שלישי באופן כירורגי (בו ממוקמת אחת משתי בלוטות הדמעות הקימות בעין). בכל מקרה חשוב להימנע מהסרה של עפעף שלישי באופן מלא ולשמר ככל הניתן את הבלוטה. בין הגורמים להסרת עפעף שלישי הם גידולים שממוקמים על גבי העפעף.
ברוב המקרים הסיבה הישירה לעין יבשה אינה ברורה, אך הטיפול מוביל לשיפור קליני.

כיצד מאבחנים?

חשובה ההיסטוריה של המחלה, בדיקת העין, סימנים קליניים של הפרשות דביקות על הקרנית ומסביב לעין. כאשר בעל החיים סובל מדלקות עיניים כרוניות (דלקות חוזרות ונמשכות) יש לחשוד בסינדרום עין יבשה. הסימנים הינם עיניים מגורות ואדומות והפרשה דביקה סביב העיניים ועל הקרנית ודלקת קרנית. משנית ליובש בעין ייתכן היווצרות של כיבים בקרנית (פצע או פגיעה בשלמות הקרנית) אז נדרשת צביעה של הקרנית בחומר זרחני הנקרא פלורסין המגדיר את הכיב. במידה והתוצאה חיובית יידרש טיפול בכיב קרנית. מבוצעת בדיקה ספציפית, Schirmer Tear Test-STT, המודדת את קצב ייצור הדמעות בעין במהלך דקה. וטרינר תורן מניח פיסת נייר מיוחדת בין הלחמית לקרנית אשר גם גורמת לגירוי ויצור דמעות וגם סופגת את הדמעות הנוצרות. אחרי דקה מוציאים את הנייר ובודקים כמה מאורכו נרטב. בעין נורמלית 1.5 עד 2 ס"מ מהנייר יהיו רטובים. כאשר נרטב פחות מס"מ יצור הדמעות אינו תקין. בדיקה זו חשובה לאימות הסינדרום ולקביעת חומרת היובש בעין. כמו כן למעקב אחר ייצור הדמעות בעקבות הטיפול. ברוב המקרים יש סכנה לפגיעה בעין השנייה שלכאורה נראית בריאה בבדיקה. על כן חשוב לעקוב אחרי ייצור הדמעות גם בה.

הטיפול – לכל החיים!

המטרה היא לאפשר הרטבה וסיכוך של הקרנית, להפחית את כמות החידקים על גביה ואת ההליך הדלקתי המתרחש בה. ולעודד ייצור הדמעות הטבעי. ללא טיפול העין חולה, מתיבשת, מפרישה מוגלה, הקרנית עוברת שינויים ומקבלת מאפיינים המתאימים לרקמת עור (אטומה יותר) והתוצאה הסופית עלולה להגיע עד כדי עיוורון. טיפול ספציפי להגברת ייצור הדמעות:
  • תרופה אימונוסופרסיבית – מדכאת פעילות מערכת חיסונית במטרה להחזיר לבלוטת הדמעות את תפקודה. בדרך כלל ניתן לראות את השפעת הטיפול אחרי חודש או חודשיים בלבד ויעילותו משתנה בין חיה לחיה. במקרים מסויימים התרופה מקלה על הסימנים הקליניים בלבד, ובמקרים אחרים ישנו שיפור משמעותי ועליה בקצב ייצור הדמעות. לרוב יש צורך להשתמש בה לכל אורך חיי בעל החיים אך כאשר היעילות גבוהה איכות החיים של בעל החיים משתפרת פלאים.
  • ישנה תרופה חדשה הפועלת בדומה לתרופה אימונוסופרסיבית-, אך לעיתים יעילה גם במיקרים בהם התרופה האימונוסופרסיבית אינה משפרת את יצור הדמעות.
במקרים אקוטיים חריפים, בהם מלווה היובש בעין בדלקת לחמית ועין מאוד כואבת, ניתן לשלב בטיפול גם טיפות אנטידלקתיות להקלת התהליך הדלקתי ותחליפי דמעות הניתנות כל מספר שעות.

למה לצפות?

במקרים רבים הטיפול משפר משמעותית את מצב העין. ניתן להעריך את דרגת השיפור רק לאחר כחודשיים מתחילת הטיפול. כאשר מדובר במקרים כרוניים בהם קצב ייצור הדמעות הינו אפסי, הסיכוי אינו גבוה. במקרים בהם קיימת כבר פיגמנטציה על הקרנית, יקח מספר חודשים רב עד אשר ירד הפיגמנט, ובחלק מהמקרים אינו נעלם לחלוטין. במקרים בהם הטיפול אינו עוזר, ניתן לשקול התערבות כירורגית, בה מסיטים את צינור בלוטת הרוק אל העין, כדי שהרוק יגיע לעין וישמש תחליף דמעות. יש לשקול ניתוח זה רק לאחר שאנו משוכנעים שטיפול תרופתי אינו עוזר, ובמ המאמר מוגש כמידע כללי על ידי צוות בית חולים וטרינרי בכיכר 24/7 ואינו מחליף חוות דעת רפואית.